מידי יום אנו חותמים על הסכמים רבים, מסוגים שונים, אם זה ברכישת מכשיר סלולרי, בהצטרפות לביטוח בחברת ביטוח, ואפילו בעת רכישת כרטיס טיסה וכמובן כאשר אנו שוכרים או מוכרים/קונים דירה. כל אחד מהסכמים אלו, הינם חוזים מחייבים בעלי משמעות כספית ודורשים תשומת לב רבה. מה צריך לבדוק? ולמה כדאי ומומלץ להתייחס בעת עריכת חוזה?
כלל ראשון – חוזה צריך להיות מתוך רצון חופשי.
בעת עריכת חוזה יש לוודא כי עצם עריכתו מקובלת על שני הצדדים, וכל אחד בחר מרצונו החופשי לחתום על הסכם הזה. למה הכוונה? לפי סעיף 17 (א) לחוק החוזים (כללי): "מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה". היינו חוזה שנערך בכפיה או באיומים הנו חוזה בר ביטול.
כלל שני – חוזה לא חייב להיות בכתב.
רבים הם האנשים אשר אינם מודעים לכך שחוזה אינו חייב להיערך בכתב וגם הסכמה או התחייבות בעל פה הם חוזה מחייב לכל דבר ועניין, וכלשונו של סעיף 23 לחוק החוזים (כללי) – "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם הייתה צורה מסוימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים". כך, למעט מכירת דירה שחייבת לעשות בכתב ניתן למכור ולקנות כל דבר ממכונית ועד עפרון בהסכמה בעל פה.
כלל שלישי – יש לפרט ולא להשאיר מקום לפרשנות.
הסיבה העיקרית שבשלה מגיעות מחלוקות חוזיות לפתחו של בית המשפט, הוא חוסר הבהירות בחוזים רבים והעובדה שצד לחוזה התכוון אחרת מהצד השני או שהסעיף אינו מנוסח כראוי וניתן לתת לסעיף מספר פרשנויות. ולכן ועל מנת להימנע ממחלוקות עתידיות בכל חוזה וחוזה יש להקפיד לתת פירוט רחב ומפורט ולמשל בחוזה שכירות לפרט היכן ממוקם הנכס, מה הנכס המושכר, מה כולל הנכס, מה מצבו של הנכס וכל פרט אחר שעשוי לסייע במניעת אי הבנות עתידיות.
כלל רביעי – יש להתייחס לאפשרות של ביטול החוזה.
למרות שבדרך כלל שלב המשא ומתן לפני חוזה מתאפיין ברצון עז להגיע להסכמה הרי שהתביעות הרבות בתחום זה מלמדות שבמקרים רבים לאחר חתימת החוזה וכאשר נדרש יישומו מתגלות אי הבנות ומחלוקות אשר אינן מאפשרות את המשך קיומו. ולכן, חשוב שבכל הסכם תהיה התייחסות ספציפית למצב שבו אחד הצדדים רוצה לבטל את החוזה ותוך התייחסות באילו תנאים ניתן לעשות כן, והאם וכמה פיצויים יצטרך לשלם ומה יעלה בגורל בסיס ההתקשרות.
כלל חמישי – יש להבין היטב על מה חותמים.
בחיי היום יום אנו חותמים על חוזים והתחייבות רבות לעיתים בלי להבין כי המסמך עליו חתמנו הוא חוזה מחייב לכל דבר ועניין ולמשל כאשר אנו מתקשרים עם חברת סלולר או מסכימים בסופר מרקט להצטרף למועדון צרכנים. במקרים אלו וברבים אחרים החוזה נערך על ידי יועצים משפטיים וכל תפקידו הוא לשמור על האינטרסים של הגוף הכלכלי הגדול. ולכן בטרם חותמים על מסמך או התחייבות מומלץ לבדוק ולהבין היטב על מה אתם נדרשים לחתום ובמידת הצורך לבקש הסברים והבהרות.
כלל שישי – זהירות חוזים מוכנים מהאינטרנט !
בימנו אנו כאשר האינטרנט הפך להיות מקור המידע העיקרי של כולם כך גם ניתן למצוא דוגמאות חוזים וחוזים מלאים בכל תחום ותחום, ואולם על פי רוב חוזים אלו הועלו לצרכי פרסום ומשכך הם חוזים כלליים לעיתים חסרים, אינכם יודעים מי באמת כתב אותם ומה טיבם וחשוב מכל לא כל חוזה הנפוץ ברחבי האינטרנט מתאים לצרכים הפרטניים שלכם. ולכן בטרם אתם עושים שימוש בחוזה אותו הורדתם מהאינטרנט יש להבין היטב את משמעותו והשלכותיו ובמיוחד כאשר מדובר בחוזים מורכבים.
כלל שביעי ואחרון – לקחת יעוץ מקצועי ולא להסתמך על חוזה שהכין הצד השני.
אם כי לעיתים נדמה שחוזה הוא דבר פשוט נסיבות החיים מלמדות שבדרך כלל מי שחסך בייעוץ מקצועי יעלה לו הדבר עשרות מונים יותר כאשר יתעוררו המחלוקות. ולכן אם צד להתקשרות מביא חוזה שהכין או שהוריד מהאינטרנט או שהוכן על ידי עורך דין מטעמו, רצוי לא למהר ולחתום אלא להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום אשר ישמור האינטרסים הפרטניים שלכם.
כמו כן, ככל שהעסקה עליה אתם עומדים לחתום מורכבת יותר או נערכת עם צדדים מנוסים יותר מומלץ לקבל יעוץ מקצועי כבר בשלבים הראשונים של עריכת החוזה ובטרם חתימה, ובכך לשמור על מירב האינטרסים החשובים שלכם ובכך לחסוך הרבה כאבי ראש, הוצאות כספיות, תסכול וסכסוכים מיותרים.
לסיכום, אם בכוונתכם לחתום חוזה, נכון יהיה להקדים ולפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר ייעץ, יכוון ויסייע בעריכת חוזה מקצועי, דבר אשר יכול ויחסוך בהתדיינויות והוצאות גדולות בעתיד.
האמור במאמר זה הנו כללי ואינו בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף בשום דרך ו/או צורה. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד !