על מושג "תום הלב" רובנו שמענו בהזדמנות זו או אחרת – אבל מהו אותו תום לב ? מה משמעותו של תום הלב ? והיכן אנו נדרשים לעשות שימוש באותו "תום לב" ?

ככלל תום הלב הנו "עקרון על מנחה" בו אנו נדרשים לעשות שימוש הן במסגרת חיי היום היום והן במסגרת העסקים הרגילה, הטומנת בחובה מדי יום התקשרויות עסקיות וחוזיות כאחד.

מהו חוזה ?

חוזה נערך בין שני צדדים מעוניינים שהסכימו ביניהם, באופן חופשי, להתחייב האחד כלפי השני בכול נושא או תחום מסוים, ובלבד שהינו חוקי. חוזה ניתן לערוך בין בכתב ובין בעל פה, כאשר מרבית החוזים הרשמיים דהיום נערכים בכתב אך עדיין בחיי העסקים היום יומיים נכרתות התחייבויות חוזיות רבות בעל פה ובלחיצת יד.

החוזים השכיחים שרובנו מכירים הם: חוזה רכישת/מכירת דירה, חוזה הלוואה, חוזה התקשרות עם בנק, חוזה התקשרות עם חברת ביטוח, חוזה שכירות ועוד….כול אלו הם חוזים וחלים עליהם הכללים מתוקףחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

מהו תום לב בחוזה ?

החוזה הינו אוסף של תנאים והסכמות הקובעים את מערכת היחסים בין שני צדדים בנוגע לאותו עניין או נושא; כך למשל כאשר חברת ביטוח מוכרת פוליסה ללקוח מסוים, הרי שהיא מתחייבת בחוזה לשלם ללקוח פיצוי כזה או אחר בעת קרות נזק גופני או נזק רכוש וזאת בתנאי שהלקוח מצדו עמד בתנאים הקבועים בפוליסה כדוגמת תשלום חודשי, הצהרה מלאה וכנה וכדומה. זהו למעשה, חוזה שנכרת באופן חופשי, מתוך בחירה, ומחייב את הלקוח מצד אחד ואת חברת הביטוח מנגד.

ואולם מעבר לדרישות של כיצד ואיך נערך החוזה, קיים "עקרון על" הקובע, כי על הצדדים לחוזה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת – כמפורט בסעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973:" במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".

המשמעות של תום לב, במובן הפשוט ביותר היא שכל צד בטרם כריתת החוזה ינהג בדרך מקובלת ולא יסתיר מידע כלשהו שיכול היה לשנות את ההחלטה של הצד השני לחתום על החוזה או במידה ויש בחוזה תנאי שהוא יודע שאין באפשרותו לעמוד בו יתכבד ויודיע זאת מבעוד מועד ובטרם החתימה או ההגעה להסכמה מחייבת.

כך למשל. מוכר דירה אשר יודע, כי בדירתו ליקוי או פגם מהותי כגון רטיבות חוזרת ונשנת בה לא הצליח לטפל במרוצת השנים, אך למרות זאת הוא יבחר להעלים מידע זה מהקונה ולהצהיר שבדירה אין פגמים, הרי שהוא נוהג בחוסר תום במסגרת משא ומתן.

חובת תום הלב אינה מסתיימת בשלב המשא ומתן וממשיכה גם למהלך קיומו של החוזה, כאשר סעיף 39 לחוק החוזים קובע, כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".

כך למשל. קבלן אשר חרף התחייבות החוזית אינו משלם לקבלן משנה ללא כול סיבה אמתית יתפס כמי שהפר את חובת תום הלב במסגרת קיומו של חוזה.

כיצד נבחן חוסר תום לב בחוזים ?

חובת תום הלב נדונה ופורשה ארוכות בבתי המשפט כאשר כיום "תום הלב" הנו למעשה עקרון על מנחה המחייב את הצדדים לחוזה, מכול מין וסוג, לנהוג בדרך ארץ ובשקיפות מלאה ההולמת דרכי מסחר ואת חיי היום היום, הן בשלב המשא ומתן והן בשלב קיומו של החוזה.

בתי המשפט אשר דנו בסוגיה קבעו, כי תום הלב נבחן באופן אובייקטיבי, קרי תום הלב יבחן בעייני בית המשפט והשופט היושב בדין על פי הנהוג והמקובל ולא בעיניו הסובייקטיביות של המפר. משמע – אם צד מפר של חוזה יטען, כי לדעתו האישית ניתן היה לקיים את החוזה בעוד אף אחד אחר באותו מצב לא היה יכול לעמוד בתנאי החוזה, הרי שהוא ייתפס כמי שהפר את חובת תום הלב.

לפני אחרון. חוזה נועד לשקף ולקיים את רצון שני הצדדים, על סמך מצג אותו יציג כול צד למשנהו בשקיפות מלאה, ומתוך אמון שכל אחד מהצדדים להתקשרות אכן יכול לקיים את החוזה ולעמוד בהתחייבויותיו, אם זה קודם לעריכתו בשלב המשא ומתן ואם במעמד החתימה, אחרת ניתן יהיה לומר כי הופרה חובת תום הלב בחוזים על פי חוק.

לסיכום:

לצערנו הפרות חוזה, הן במגזר הפרטי והן במגזר העסקי, הפכו להיות שכיחות ולרעה חולה של ממש המציפה את בתי המשפט באלפי תביעות בשנה תוך שהן גורמות לאנשים ולעסקים לספוג הפסדים נכבדים, לשאת בעלויות מימון יקרות ובלית ברירה להידרש להליכים משפטיים יקרים וארוכים.

על מנת לנסות ולהימנע מהפסדים כספיים ו/או מהצורך להידרש להליכים משפטיים ארוכים ויקרים מומלץ כבר בשלב המשא ומתן להתייעץ עם עורך דין המתמחה ומנוסה בדיני חוזים אשר יכוון, ילווה ויערוך חוזה מקצועי המתאים לסוג ההתקשרות ולצדדים לחוזה.

האמור במאמר זה הנו כללי ואינו בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף בשום דרך ו/או צורה. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד !