כך למשל, עפ"י חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 בפרק י', לא כל מי שהגיע למצב סיעודי זכאי אוטומטית לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי , אלא רק קשישים שהגיעו לגיל פרישה ועומדים בתנאי הזכאות המפורטים בחוק. על פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2009 היו זכאים לגמלת סיעוד בישראל כ- 136,000 זקנים, שהם כ- 18% מכלל אוכלוסיית הזקנים בארץ. מצ"ב הפניה לדו"ח על אוכלוסיית הזקנים בישראל עד שנת 2010 של משרד הרווחה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
במאמר זה נפרט בקצרה מהם תנאי הזכאות לקבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל), כיצד נקבעת הזכאות על ידי המוסד לביטוח לאומי והאם קביעתו הינה סופית וכן, מהו סל השירותים שמציעה הגמלה ומה תוקפה?
תנאי הזכאות לקבלת גמלת סיעוד
חמשת התנאים הקובעים את זכאותו של קשיש לגמלת סיעוד הינם:
- הקשיש הינו תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפרישה.
- הקשיש מתגורר בביתו ולא במוסד.
- הכנסותיו אינן עולות על הסכומים המפורטים בטבלת ההכנסה באתר המוסד לביטוח לאומי ראה לטבלה
- הקשיש אינו מקבל קצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים מהמוסד לביטוח לאומי ואינו מקבל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה;
- הקשיש זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו ונמצא זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר בביצוע ששת (6) פעולות היום יום הקבועות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 כדלקמן:
- לשלוט על הסוגרים
- לקום ולשכב
- להתלבש ולהתפשט
- להתרחץ
- לאכול ולשתות
- ניידות ?
בדיקת הזכאות
על מנת לקבוע זכאותו של קשיש לגמלת סיעוד ושיעור הגמלה יערכו לו "מבחני תלות" בביתו, ע"י עובד סוציאלי מטעם שירותי הרווחה או אחות קופת חולים ורק לאחר ישיבת וועדה מקומית בשיתופם ובשיתוף נציג מטעם המוסד לביטוח לאומי יקבעו השירותים שיינתנו לו. הזכאות לגמלה שתיקבע, לעולם אינה לצמיתות ומפעם לפעם תיבחן הזכאות מחדש על ידי הגורמים המוסמכים. את שירותי הסיעוד יספקו חברות וארגונים שהוכרו כנותני שירותים על ידי רשויות המדינה.
סל שירותי הגמלה
גמלת סיעוד הינה גמלת שירותים הניתנת בשירות (בעין) ולא בכסף, למעט מי שמעסיק מטפל צמוד ומעוניין להמיר את הגמלה לשווי כספי, והכל במידה והינו עומד בתנאי החוק.
סל השירותים במסגרת גמלת סיעוד הינם: עזרה של מטפל/ת בבית הקשיש ו/או טיפול במרכז יום לקשישים ו/או אספקת מוצרי ספיגה חד פעמיים ו/או משדר מצוקה ו/או שירותי מכבסה. ואולם, מי שבאמת תלוי בעזרת הזולת בכל רגע נתון לא יוכל להסתפק בשירותים המוצעים לו, שכן גם אם יקבע שהינו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת או שהוא זקוק להשגחה מתמדת, לכל היותר יקבל עזרה של 18 שעות שבועיות (ומי שמעסיק מטפל ישראלי- מקבל 4 שעות נוספות). לכן ועקב הבנה שקיים חסר בשוק משווקות חברות הביטוח פוליסות סיעוד עצמאיות אותן רוכשים, רבים וטובים, כאמצעי הגנה נוסף. הפנייה למאמרנו בנושא: תביעות סיעוד נגד חברות ביטוח.
הליכי ערעור על קביעת הזכאות
על החלטת המוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך שנה מיום קבלת החלטת המוסד לביטוח לאומי בכתב. על קביעת בית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הפנייה לטופס התביעה לגמלת סיעוד
לסיכום לצערנו המענה שמציעה המדינה לטיפול בבעיות האוכלוסייה הסיעודית לוקה בחסר רב כאשר מעבר לעובדה שמסגרות הטיפול באוכלוסייה זו אינן מספיקות, לא במספרן ולא בפריסתן, הרי שבבואו של הנזקק ובני משפחתו לקבל את זכויותיו מהמדינה (על פי חוק) נדרשת התמודדות ארוכה וסבוכה עם הבירוקרטיה וזאת לצד חוסר ידע ומודעות מלאה לזכויותיו של הנזקק. לכן הדרך הטובה ביותר עבור בעלי הצרכים הסיעודיים ובני משפחותיהם היא להשאיר את הטיפול בנושא בידיים של עורך דין המתמחה ובעל ניסיון בתחום תביעות הביטוח בכלל ותביעה לגמלת סיעוד בפרט.
האמור במאמר זה הנו כללי ואינו בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף בשום דרך ו/או צורה. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד !