הרבה מאתנו אומרים לעצמם "לי זה לא יקרה", "אני לא אכשל בעסק" אבל תתפלאו לדעת כי בדרך להגשמת החלום של עסק עצמאי הרבה אנשים שוכרים מקום, רוכשים סחורה, משקיעים כסף רב ומתחייבים בהתחייבות אישית אך למרות הכל הקונים לא מגיעים, החובות מצטברים והעסק, בהעדר תזרים מזומנים, מתחיל אט אט לקרוס.לאחר זמן מה הבנקים מסרבים לתת הלוואות נוספות, תיקי ההוצאה לפועל הולכים ונערמים והמצב נעשה קשה יותר ויותר עד שאין מנוס אלא מלפנות להליך שיעצור את שטף הדרישות והתביעות לתשלום חובות.אחת מהאפשריות לעצור את "מבול התביעות" אשר לא נראה שיש לו סוף היא פניה להליך של פשיטת רגל כאשר מטרתו של החייב היא לעצור את ההליכים נגדו ובסופו להגיע למצב בו יקבל הפטר מחובותיו ואילו בעיניי המחוקק מטרת פשיטת הרגל היא ריכוז כלל נכסי החייב, מימושם והחזר החובות לנושים השונים.

הליך פשיטת רגל יכול ויינקט על ידי החייב בעצמו ויכול ויחל לבקשת אחד מהנושים להם חב החייב כסף.

השאלה הנשאלת היא – האם כל מי שחייבים לו כסף, יוכל לפנות לבית המשפט ולבקש להכריז על החייב כפושט רגל?

סעיף 7 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, קובע שכדי שנושה יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד חייב צריכים להתקיים 4 תנאים:

• גובה החוב או סך כמה חובות – לא יהיה פחות מ- 85,763 ש"ח (בית המשפט יכול בנסיבות מסוימות גם סכום נמוך מזה).
• מדובר בחוב שהוא סכום קצוב – שזהו סכום חוב שניתן לחשבו בצורה מדויקת ולא משוערת ויש לשלמו מיד או בזמן קרוב בעתיד.
• מעשה פשיטת הרגל שבעקבותיו הוגשה הבקשה אירע תוך 3 חודשים לפני שהבקשה הוגשה.
• מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בה בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

רק בהתקיים כל התנאים הללו יכול הנושה להגיש בקשה לפשיטת רגל של החייב, אך לפני כן על הנושה לשלוח התראה לחייב במסגרתה יודיע, כי הוא עומד לפתוח נגדו הליך פשיטת רגל כאשר מטרת מכתב זה לאפשר לחייב להגיע להסדר כלשהו עם הנושים ולשלם את חובותיו, לפני שכל הנכסים יועברו לניהולו של נאמן שיהיה אחראי לנכסי החייב.

כמפורט בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל "מעשה פשיטת רגל" יכול להיות, בין אם היא ביצוע פעולה או עשייתה ממנה עולה, כי החייב מנסה לברוח בכל דרך שהיא מהנושים או להבריח את נכסיו לבני משפחה או חברים כך שלא יהיה ניתן לקחת ממנו אותם בעת פתיחתו של הליך פשיטת הרגל. כך למשל, אם לא ניתן להשיג את החייב בשום דרך שהיא בטלפון, בכתובתו או במקום עבודתו, ניתן לראות בזה "מעשה פשיטת רגל" או אם הפסיק לשלם לנושיו את החוב, או אם בחר פתאום לתת ב"מתנה" דירה או רכב לסבתא.

על מנת להגן על הנושים, פקודת פשיטת הרגל אינה מאפשרת לחייב לעשות מעשים כדוגמת אלה כדי להתחמק מתשלום החוב ובודקת כיצד התנהל החייב עם נכסיו קודם להכרזתו כפושט רגל כך שכל הניסיונות יצירתיים ככל שיהיו להתחמק מתשלום לא יועילו.

לא אחת מגיע החייב עצמו להבנה, כי אינו מסוגל להתמודד עוד עם הלחץ המופעל על ידי הנושים ואין לו את האפשרות לעמוד בתשלום החובות ומשכך פונה בעצמו לבית המשפט בבקשה שזה יכריז עליו כפושט רגל כאשר בהתאם לסעיף 17 לפקודת פשיטת הסכום המינימאלי שעליו להיות חייב לנושים צריך להיות לא פחות מ- 17,154 ש"ח.

במסגרת הגשת בקשתו על מבקש פשיטת הרגל לפרט את כל הנכסים שיש ברשותו, החובות, ההוצאות תוך מתן כתב ויתור על סודיות על פיו הוא מסכים כי יועבר כל מידע נדרש מכל גורם על מצבו הכלכלי.

ברגע שבית משפט המחוזי מקבל את הבקשה מצד החייב או הנושה ניתן "צו כינוס" במסגרתו, בין היתר, נעצרים ההליכים נגד החייב דבר אשר נועד מצד אחד למנוע מהנושים לנקוט הליכים פרטניים, כגון הליכי הוצל"פ ומצד שני למנוע מהחייב "להעלים" נכסים על ידי העברתם לאחרים ובכך להימנע מתשלום החוב לנושים.

לסיכום, הליך פשיטת רגל, משמעותו סטייה קבלת הגנה מבית המשפט אך בטרם נותן בית המשפט הגנה זו ועד ההפטר המיוחל נדרש החייב להוכיח כי הוא זכאי לחסד זה וזאת יש לעשות בעזרת ליווי מקצועי, ולכן במצב בו מרגישים שלא ניתן לעמוד בתשלום החובות ו/או במצוקה אמתית מלחץ הנושים, כדאי ורצוי להתייעץ עם עורך דין בעל התמחות בייצוג חייבים אשר יוכל להנחות אתכם ולמנוע מכם לעשות טעויות מיותרות ולעתים אף בלתי הפיכות.

האמור במאמר זה הנו כללי ואינו בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף בשום דרך ו/או צורה. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד !